כל המידע הדרוש לבחירת ממשק כרטיס הקול הנכון עבורכם – חלק שלישי
קרא לפי פרקים:
1. פרק ראשון
עקרונות הפעולה עליהם מושתתים ממשקי קול
אופן החיבור - USB או PCIe או FireWire או ThunderBolt
מנהלי התקן (Driver)
2. פרק שני
Latency (עכבה)
חיבורים, מחברים ומונחים בתחום
כרטיסי קול עם DSP
3. פרק שלישי
הבחירה הנכונה עבורי
המעוניינים בהעשרה נוספת.. היסטוריה
7. הבחירה הנכונה עבורי
כעת משהבנו מה בנמצא ומה המאפיינים השונים עושים, נותר לבצע את הבחירה הנכונה.
קיימות מספר שאלות שכל אחד מאיתנו המשתמשים צריך לענות עליהן על מנת להבין מה הם הצרכים שלו, והאם הם מתקיימים במוצר אותו הוא חפץ לרכוש.
מה אנו מעוניינים לחבר ולהקליט? למשל:
• מה מהות היצירה שלי ועל מה מתבססת, האם אשתמש במיקרופון?
אם כן, עלי להצטייד בכרטיס קול בעל כניסת קדם מגבר למיקרופון. ואם אני זמר המעוניין להקליט ברמה הגבוהה ביותר, כדאי שאשקיע בכרטיס קול בעל קדם מגבר מעולה, או להצטייד בקדם מגבר איכותי עוד יותר, חיצוני לכרטיס וכרטיס קול שידוע כבעל תהליכי המרה איכותיים.
• האם יש חיבור לכלי נגינה?
רצוי לוודא שקיימת כניסת Hi-Z שנועדה לחיבור כלי נגינה דוגמת גיטרות ובס.
אופן היצירה והשמוש שלכם
• האם אנו מפיקים עצמאית את היצירה שלנו ומקליטים ערוץ אחר ערוץ?
אם כן, לא תזדקקו לכרטיס בעל כמות כניסות גדולה. אולם אם אתם אולפן המקליט להקה שלמה יחד או רבעיית כנרים, או מקהלה גדולה, תזדקקו לכרטיס קול בעל כמות כניסות תואמת את כמות המיקרופונים וכלי הנגינה אותם תרצו להקליט. כמו כן רצוי שזה יעשה על גבי כרטיס קול המתחבר למחשב באמצעות ThunderBolt על מנת לספק תעבורת נתונים גבוהה באופן שלא יעיק על המחשב. וגם, להוריד את זמני העכבה.
• האם אני עושה מיקסים פנימיים (In the Box)?
לשם כך סביר שתצטרכו כרטיס מאוד איכותי אך כזה שאינו בעל כמות יציאות גדולה. כדאי גם שתהיה לו יציאת אוזניות שתתאים להניע אוזניות ניטור בעלות התנגדות גבוהה. אם לא, יש לקחת בחשבון צורך במגבר אוזניות איכותי.
• האם אני עושה מיקסים חיצוניים בעזרת מסכם אנלוגי?
לשם כך יש להצטייד בכרטיס קול איכותי מאוד, בעל יציאות אנלוגיות מרובות, או כרטיס בעל יכולת התרחבות דיגיטלית שיאפשר חיבור של ממירים שיאפשרו יציאות אנלוגיות רבות שיתחברו אל המסכם האנלוגי וממנו חיבור אל הכרטיס לשם הקלטת המיקס.
ציוד קצה שכבר ברשותנו
• אם ברשותי קדם מגבר למקרופון?
בכל כרטיס קול ולו הפשוט ביותר, קיימת כניסת מיקרופון כזו או אחרת. אולם אין היא בהכרח איכותית דיה. בד״כ איכות קדם המגבר שעל הכרטיס קול עולה יחד עם האיכות שלו ועם התקציב. כך שאם אנו מצוידים בקדם מגבר איכותי חיצוני ומעוניינים להקליט באיכות גבוהה, סביר שיהיה לנו עוד קדם מגבר טוב (זה אשר על גבי הכרטיס), בעל גוון אחר שיכול לשרת אותנו ליישומים אחרים ו/או שונים.
• אם יש לי מיכשור לניהול ניטור (Monitor Control Station )?
במידה וקיים, ניתן להצטייד בכרטיס בעל יציאת סטריאו בלבד ולעשות את הניטור דרכו.
• אם יש לי יותר מזוג מוניטרים יחיד?
במידה וכן, רצוי להצטייד בכרטיס קול בעל יותר מזוג יציאות, וששתיהן תהיינה מאוזנות.
• אם ברשותכם מיקסר דיגיטלי כבר, ואתם מעוניינים להשתמש ביציאות הדיגיטליות שלו על מנת להקליט את הערוצים השונים שבו, רצוי שכרטיס הקול שלי יהיה בעל ממשק דיגיטלי מקביל (עיינו בהמשך)
כיצד והיכן אני הולך להשתמש בכרטיס הקול?
• האם אני זקוק לפתרון נייד?
אם כן, סביר שהחיבור הרלוונטי הנו USB שהוא הנפוץ ביותר בקרב מחשבים ניידים. עוד כדאי לשקול ע״פ הצורך כרטיסים שמקבלים מתח חשמלי משקע ה- USB ובכך מייתרים חיבור לשנאי. (אם אתם ״יוצרים בדרכים״ ברכבת למשל או במטוס)
• האם אני מעוניים להשתמש בכרטיס הקול בחיבור לטאבלט או iPad?
לשם כך יש להצטייד בכרטיס קול שמאפייניו מציינים זאת מפורשות. בד"כ יש צורך בדרייבר ייחודי וחיבור ייעודי.
• האם הכרטיס ימותקן באופן קבוע בארון זיווד של האולפן?
לשם כך יש להצטייד בכרטיס קול בעל ״אזניי״ הברגה לארון זיווד (Rack Mount) ובעל חיבורים אחוריים בעיקר ובקרים פרונטליים
• אם האולפן שלי אישי אך אני מעוניין להקליט גם נגנים אחרים ו/או זמרים שונים?
לשם כך כרטיס בתצורה ״שולחנית״ יהווה פתרון נהדר משום הנוחות בתפקוד היומיומי, קלות החיבור של אוזניות מקדימה ו/או כלי נגינה, וכן בקרי ווליום שונים וצגי עוצמה ברורים עושים את ההבדל.
• באיזו שיטת חיבור עלי להשתמש?
אם אתם זקוקים לכמות כניסות ויציאות גדולה מאוד ו/או מעוניינים להקליט בתדר דגימה גבוה, יהיה עליכם להצטייד בכרטיס קול בעל חיבורי ThunderBolt 3 שיאפשרו את תעבורת הנתונים הגבוהה ביותר האפשרית.
אם מדובר בהקלטה של עד 4 ערוצים בו זמנית בכל פעם ומספר יציאות במקביל ניתן להסתפק בחיבור USB2.0 בבטחה.
התרחבות עתידית
• אם נרצה להתרחב עתידית בכמות הכניסות והיציאות?
לשם כך יש צורך לקחת בחשבון מספר מאפיינים.
– ממשק חיבור בעל יכולת תעבורת נתונים גבוהה כמו ThunderBolt.
– כרטיס קול בעל כמות חיבורי ADAT או AES שיענו על כמות החיבורים הרלוונטית
– ישנם כרטיסי קול שהדרייבר שלהם מאפשר שרשור של מספר כרטיסים זהים כך שדרייבר ה- ASIO רואה אותם ככרטיס אחד גדול.
– לחילופין יש להצטייד בממירי ADC ו/או DAC בעלי יציאות דיגיטליות התואמות את אלו שעל כרטיס הקול שלכם.
– מומלץ להצטייד במיכשור המעניק פתרון שעון דיגיטלי איכותי שיתחבר ב WordClock ויההווה את שעון המאסטר.
8. המעוניינים בהעשרה נוספת.. היסטוריה
בשנות חייו הראשונות של המחשב, לא ממש לקחו בחשבון את נושא הסאונד והמוזיקה. אולם ב 1982, הופיע ה- Commodore 64 יחד עם מחולל צליל אינטגרלי, שהיה למעשה סינתסייזר בעל שלושה אוסילטורים (עם יכולת הנפקת שלושה צלילים) יחד עם פילטר ומעטפת, פרי תכנונו של רוברט יאנס, שלאחר מכן יצר את מבחר מכשירי הסינתסייזר של חברת Ensoniq דאז. המהלך הנ"ל היה מאוד מתקדם לזמנו והתעלה על רוב מערכות המחשב בזמנו, דוגמת ה- Atari.
בינתיים, מערכות המחשב הביתי (PC) של IBM, הפכו ליותר ויותר פופולריות, ועשו את המעבר מהמשרדים אל הבתים, כאשר הפוטנציאל הגלום בהם מאפשר להם לעשות הרבה יותר מאשר להריץ מעבד תמלילים.
ב- 1987, חברת בשם AdLib שחררה לשוק את מוצר האודיו הראשון שנמכר כמוצר צרכני להמונים לשוק ה PC. הרכיב היה למעשה סינתסייזר המאוכלס במעבד של Yamaha ששימש את מכשירי ה- DX7 הנודעים של החברה, שהושתת על סינתזת FM מתוחכמת, ואפשרה לנפק צלילים ראליסטיים למדי. תעשיית המשחקים למחשב אימצו את “כרטיס הקול” של AdLib, והפכו אותו לסטנדרט, באמצעותו יכלו להשמיע מוזיקה ואפקטים למוצרי המשחק שלהם.
בשלב זה, עדיין לא ניתן היה להקליט צליל או להשמיע קבצי צליל.
כל זה, עד מהרה קיבל תפנית כאשר חברת Creative Labs שחררו לשוק את ה- Sound Blaster. הוא היה תואם AdLib ויחד עם זאת הציע ערוץ PCM (השיטה בה אודיו מקודד באופן ספרתי) של 8 ביט, שאפשר נגינה של קבצי דגימת קול.
הדבר היווה מהפכה באיכויות הצליל והאפקטים של תחום משחקי המחשב. ה- Sound Blaster היה מצוייד גם בשקע חיבור לג’ויסטיק שדרכו ניתן היה לחבר גם MIDI. כך שלראשונה, המשתמשים יכלו באמצעות מקלדת שליטה או כלי נגינה בעל יציאת MIDI, לנגן על רכיב הסינתזה המובנה בכרטיס. וזו למעשה האפשרות הראשונה שמשתמשים יכלו לנגן צלילים באמצעות המחשב.
כמובן שלאחר זמן קצר Creative הוציאו את גרסת ה- 16bitהסטראופונית של הכרטיס ששילב חיבור פנימי מנגן ה- CD אל הכרטיס, כך שמשתמשים לראשונה יכלו לנגן CD עם מוזיקה מהמחשב. עוד נוספו סינתסייזר בטכניקת Wavetable מתקדמת ולבסוף היכולת להקליט אל המחשב צליל. בכך, נפתח עידן בו לכל משתמש מחשב יש מכונה להפקת מוזיקה בפוטנציאל.
הפרדוקס, ש- Creative Labs לא ממש רדפו אחר שוק המוזיקה אלא יותר את תחום המשחק הממוחשב.
בזמן זה, מהנדסים בעלי אוריינטציה יותר מוזיקלית ברוחם וכיוונם, החלו לחקור לעומק את האפשרויות החדשות. להתנסות עם מנועי סינתזה מתוחכמות יותר ולעשות מניפולציות על צליל שהומר לדומיין הדיגיטלי.
חברות טכנולוגיות בתחום המוזיקה דוגמת Soundscape ו- Digidisign פיתחו מערכות בהן המחשב היה ה"מוח" ששולט במערכות חיצוניות אותן הן פיתחו, שיכלו באופן עצמאי להקליט ולטפל בצליל.
אך היו אלא חברות תוכנה כמו Steinberg (יצרנית Cubase) שהחלו לפתח תוכנות שחשפו את היכולת של ה-PC להוות מערכת שלמה להפקת מוזיקה, המקליטה, עורכת ומייצאת קבצי צליל.
בשלב זה, שוק האודיו הדיגיטלי המקצועי, נחלק לשתי אסכולות.
האחת הולכת בנתיב בו יש תוכנה במחשב, המהווה שלט מתוחכם שמכתיב לחומרה חיצונית בעלת כוח עיבוד, כיצד לנהוג בצליל המוקלט דרכו. (Protools בגרסאותיה המוקדמות)
השניה הולכת בנתיב בו התוכנה היא זו שעושה את הכל ומנצלת את כוח העיבוד של המחשב, לעשות את הטיפול בצליל המוקלט אליו. (Steinberg Cubase)
יש לציין שבתחילת הדרך, המחשבים היו בעלי כוח עיבוד חלש יחסית מהנדרש על מנת לנפק תוצאה מקצועית וראויה ועל כן נתפסה השיטה הראשונה כשיטה המקצועית, אותה אמצו רוב האולפנים המקצועיים בתחום המוזיקה הקולנוע.
המגמה החלה לשנות את הכיוון ככל שכוח העיבוד הפך לזמין וזול, לצד מערכות ההפעלה שהפכו ליציבות ויעילות. אז, השוק הפך את המגמה וכל החברות מציעות היום גרסאות תוכנה המתבססות על כוח העיבוד העיקרי של מעבד המחשב.
השינוי המהותי החל בזכות Steinberg יצרנית ה- Cubase, שפיתחו פורמט טכנולוגי פתוח לכל, המתקרא VST או Virtual Studio Technology, ומנהלי התקן הנקראים (ASIO - (Audio Steaming Input Output – שאפשרו חיבוריות יעילה מהירה ויציבה אל כרטיס הקול שעל המחשב. בכך פתחו Steinberg לעולם את שוק המחשב הביתי והחלה להתהוות מהפכת האולפן הביתי. עד תחילת שנות ה 2000, המחשב היה חלק אינטגרלי בכל אולפן באשר הוא, ונחלת כל מוזיקאי, והפך לכלי המאפשר יכולות עריכה מתקדמות והקלטה רחבת ערוצים לכולם.
